בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על קידושין ד׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ה׳ »
מקור קידושין ד׳ ב:ד׳
4 וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה – נִקְנֵית בְּכֶסֶף, זוֹ, שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקָּנֶה בְּכֶסֶף?
פירוש רש"י על קידושין ד׳ ב:ד׳
4 והלא דין הוא - שתהא נקנית בכסף מק"ו ולמה לי קרא:
5 שאינה נקנית בביאה - אם מסרה ליה לביאה לשם שפחה אינה שפחתו בכך:
6 נקנית בכסף - כדכתיב מכסף מקנתו ויקרא כה:
7 זו שנקנית בביאה - כדיליף לקמן מובעלה:
« רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ה׳ »